Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 35a

מַאי לָאו, אָסוֹן מַמָּשׁ! לָא, דִּין אָסוֹן. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ''וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ'', מַאי לָאו, דִּין אָסוֹן? לֹא, אָסוֹן מַמָּשׁ.

Traduction

Is this not referring to actual harm, i.e., the woman’s death? And the verse states that he pays only if she did not die, but if she died is he exempt, even if he was not forewarned? The Gemara answers: No, the verse can be explained to mean: If there is no sentence of harm. If the court does not actually sentence him to death, he pays the damages for the miscarried fetus. He is exempt from payment only if he is actually executed. Some say a different version of this exchange: Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish: ''And yet no harm follow, he shall be punished'' (Exodus 21:22); is this not referring to a sentence of harm? The Gemara answers: No, the verse can be explained to mean: If there is no actual harm.

Rachi non traduit

מאי לאו אסון ממש. אם לא מתה האשה יענש הנוגף בדמי ולדות הא אם מתה לא יענש ואפי' לא התרו בו וקשיא לר' יוחנן:

לא דין אסון. הכי קאמר קרא אם אין משפט מות לנוגף כגון שלא מתה האשה או מתה ולא התרו בו ענוש יענש:

Tossefoth non traduit

מאי לאו אסון ממש. אע''ג דסיפיה דקרא דאם אסון יהיה ע''כ היינו דין אסון כדכתיב ונתת נפש וגו' מ''מ לא יהיה אסון הוה משמע ליה אסון ממש אי נמי אם אסון יהיה נמי בעי למימר דהוי אסון ממש ודריש ונתת נפש וגו' היינו ממון:

אָמַר רָבָא: וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר חַיָּיבֵי מִיתוֹת שׁוֹגְגִין חַיָּיבִים? וְהָא תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ''מַכֵּה אָדָם'' וּ''מַכֵּה בְהֵמָה'' —

Traduction

Rava said: Is there anyone who said that those who unwittingly performed a transgression for which one is liable to receive the death penalty are obligated to pay? But didn’t the Sage of the school of Ḥizkiyya teach: The verse speaks of one who smites a person, and the verse speaks of one who smites an animal. The two cases are juxtaposed in the verse ''And one who smites an animal shall pay for it, and one who smites a person shall die'' (Leviticus 24:21).

Rachi non traduit

מכה אדם ומכה בהמה. מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם לא ישלם אלא יומת הקיש פטור ממון דמכה אדם לחיוב ממון דמכה בהמה מה מכה בהמה אין לך בו חילוק לחיוב אף מכה אדם אין לך בו חילוק לפטור מכה בהמה לעולם חייב דאמרי' בב''ק (דף כו:) פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ואונס כרצון:

Tossefoth non traduit

ומי איכא למאן דאמר חייבי מיתות שוגגין חייבין והא תנא דבי חזקיה וכו'. וא''ת והא אמרינן בפ' הנשרפין (סנהדרין עט:
ושם) תנא דבי חזקיה מפקא מדרבי ומפקא מדרבנן אלמא פליגי תנאי אתנא דבי חזקיה וי''ל דלענין ממון אחר אית להו לכולהו היקישא דתנא דבי חזקיה ולא פליגי עליה אלא במאי דקתני בין מתכוין לשאינו מתכוין דמשמע בין מתכוין להרוג האשה בין אין מתכוין להורגה אלא להרוג את חברו והרגה דבכל ענין פטור מדמי האשה דלענין ממון אחר כבר תנא דלא תחלוק בין שוגג בין מזיד והיינו דמפקא מדרבי ומדרבנן דלר' נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב ממון ולרבנן חייב מיתה ולתנא דבי חזקיה פטור ממיתה וממון אבל קשה לרבינו יצחק דבריש הנחנקין (סנהדרין פד:) אמרינן הניחא למאן דאית ליה דתנא דבי חזקיה אבל למאן דלית ליה כו' משמע דאיכא תנא דפליג ואומר רבינו יצחק דהיינו רבי חגא מדרומא דאייתי מתניתא בידיה כדאמרינן בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב''ק מב. ושם) דשני אנשים כי נתכוונו זה לזה אע''פ שיש אסון באשה יענשו בדמי ולדות אלמא לית ליה היקישא דבין שוגג למזיד והא דקאמר מי איכא למאן דאמר כו' היינו משום דתנא דבי חזקיה עיקר שהיה שונה ברייתות של רבי חייא שהיה אביו כדמוכח בסוף פרק הבא על יבמתו (יבמות סה:) והן עיקר ומותבינן תיובתא מינייהו ולרשב''א נראה דמשום הכי קא פריך ליה מתנא דבי חזקיה משום דרבי יוחנן מוקי מתניתין (לעיל כתובות לב:) בשלא התרו בו וקתני סיפא דחייבי מיתות פטורין א''כ מתני' סברה דחייבי מיתות שוגגין פטורין דאי סיפא מיירי בשהתרו בו ליפלוג בחייבי מלקיות גופייהו והוה מצי למיפרך ממתני' אלא דלא מצי למיפרך אלא מדיוקא ולהכי פריך ליה מתנא דבי חזקיה ואמתניתין סמיך ולפי זה מצינן למימר דמפקא מדרבי ורבנן בכולה מילתא ועוד אומר רשב''א דר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה לקמן בפירקין (כתובות דף לז:) הוא תנא דלית ליה דתנא דבי חזקיה וצריך לומר דלתנא דבי חזקיה לא יהיה אסון היינו אסון ממש וקרא דאם אסון יהיה היינו דין אסון כגון שנתכוין לאשה דאם לא נתכוין לה פטור ממיתה וממון לתנא דבי חזקיה א''נ לא קאי קרא דאסון אאשה אלא אחברו שנתכוין לו ולא איירי קרא שנתכוין להרוג את זה והרג את זה ובפ' הנשרפין דדייק לר''ש דפטר נתכוין להרוג את זה והרג את זה היכי מפרש קראי הוה מצי למימר כדפרישית אלא אליבא דר''א דאמר קראי בנתכוין להרוג את זה והרג את זה דייק:

מָה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִילַּקְתָּ בּוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן, אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן — אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה — לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן, אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן.

Traduction

Just as in the case of one who smites an animal, you did not distinguish between one who did so unwittingly and one who did so intentionally, between one who acted with intent and one who acted with no intent, between one who smites in the course of a downward motion and one who smites in the course of an upward motion, and in all those cases it is not to exempt him from paying money but rather to obligate him to pay money; so too, in the case of one who smites a person, do not distinguish between one who did so unwittingly and one who did so intentionally, between one who acted with intent and one who acted with no intent, between one who smites in the course of a downward motion and one who smites in the course of an upward motion. In all those cases as well it is not to obligate him to pay money but rather to exempt him from paying money. The halakha in both cases is unconditional; when he smites an animal he is always liable to pay and when he smites a person he is always exempt from payment, regardless of whether or not he is actually executed.

Rachi non traduit

שאין מתכוין. אין בו חיוב מיתה באדם:

דרך עלייה. שהכהו בהגבהת ידו או שחתכו בחרבו מלמטה למעלה:

בין דרך ירידה לדרך עלייה. משום דגבי גלות דהורג בשוגג איכא חילוק בין דרך ירידה לדרך עלייה כדאמרי' במכות (דף ז:) כל שבדרך ירידתו גולה דכתיב ויפל עליו עד שיפול כדרך נפילה:

Tossefoth non traduit

אף מכה אדם לא תחלוק בו כו'. וקרא דלא יהיה אסון דאשמעינן דלא ישלם דמי ולדות בהדי מיתה והא נמי דדרשינן בשילהי פרק כיצד הרגל (ב''ק כו.) עליו ולא על האדם דלא תשקול מיניה ממונא ותקטליה על הרציחה לחוד וקרא דלא תקחו דדרשינן מיניה דלא תשקול ממונא מיניה ונפטריה אצטריכו כולהו דלא מצי למילף מהיקישא דתנא דבי חזקיה כדפירש בקונטרס לקמן (כתובות דף לח.) דממכה בהמה לא מצי למילף פטור ממון דאדרבה חיוב היה לו למילף דמכה בהמה חייב להכי איצטריך למכתב כולהו והכי ילפינן מה מכה בהמה לא חלקת במה שכתוב בו דהיינו חיוב דבכל עניין חייב אף מכה אדם כל עניני פטור ממון שכתוב בו לא תחלוק בין שוגג בין מזיד ובין דרך עלייה לדרך ירידה ושוגג למזיד היינו ממון אחר בהדי מיתה ודרך עלייה וירידה בכל ענין לא תשקול ממונא מיניה ונפטריה כדאמרינן לקמן ומתכוין לשאין מתכוין לענין דמי האשה:

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: חַיָּיבֵי מִיתוֹת שׁוֹגְגִין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְטוּרִין. כִּי פְּלִיגִי, בְּחַיָּיבֵי מַלְקוֹת שׁוֹגְגִין וְדָבָר אַחֵר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב: חַיָּיבֵי מִיתוֹת אִיתַּקּוּשׁ, חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת לָא אִיתַּקּוּשׁ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת כְּחַיָּיבֵי מִיתוֹת.

Traduction

Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: With regard to those who unwittingly performed a transgression for which one is liable to receive the death penalty, everyone agrees that they are exempt, as per the derivation of the Sages of the school of Ḥizkiyya. When they disagree it is with regard to those who unwittingly performed a transgression for which one is liable to receive lashes, and another matter, for which he is liable to pay money. Rabbi Yoḥanan said that he is obligated to pay, as those liable to receive the death penalty are juxtaposed to cases of monetary payment and are unconditionally exempt from payment. However, those liable to receive lashes are not juxtaposed. Therefore, in the case of one who is liable to receive lashes, unless one is actually flogged, he is obligated to pay for the damage he inflicted. Reish Lakish said: He is exempt, as the Torah explicitly included those liable to receive lashes, like those liable to receive the death penalty, and unconditionally exempted them from payment.

Rachi non traduit

כולי עלמא לא פליגי דפטור. מדתנא דבי חזקיה:

חייבי מיתות איתקוש. למכה בהמה:

הֵיכָן רִיבְּתָה תּוֹרָה? אָמַר אַבָּיֵי: אָתְיָא ''רָשָׁע'' ''רָשָׁע''. רָבָא אָמַר אָתְיָא ''מַכֵּה'' ''מַכֵּה''. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: הֵי ''מַכֵּה''? אִילֵימָא ''וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת'' — הַאי בִּקְטָלָא כְּתִיב! אֶלָּא הַאי ''מַכֵּה'': ''מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ'', וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ [כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ]''.

Traduction

The Gemara asks: Where did the Torah include those liable to be flogged? Abaye said: It is derived by means of a verbal analogy between the term wicked in the verse ''That he is wicked and liable to die'' (Numbers 35:31), and the term wicked in the verse ''That he is wicked and liable to be flogged'' (Deuteronomy 25:2). Rava said: It is derived by means of a verbal analogy between the term smites in one verse and the term smites in another verse. Rav Pappa said to Rava: To which term smites are you referring? If we say that it is the verse ''And one who smites an animal shall pay for it, and one who smites a person shall die'' (Leviticus 24:21), clearly that is not so, as that is written with regard to death. Smiting a person in that verse is referring to murder. Rather, it is to this term smites that Rava is referring: ''And he who smites an animal shall pay for it, a life for a life'' (Leviticus 24:18), and juxtaposed to it, it is written: ''And a man who places a blemish upon his counterpart, as he has done so shall be done to him'' (Leviticus 24:19). The verses liken those liable to receive lashes to those obligated to pay money, from which it is derived that those liable to receive lashes are exempt from payment.

Rachi non traduit

אתיא רשע רשע. נאמר בחייבי מיתות אשר הוא רשע למות ונאמר בחייבי מלקות והיה אם בן הכות הרשע:

רבא אמר אתיא מכה מכה. דמלקות נמי איתקוש למכה בהמה ולאו מגזרה שוה דחייבי מיתות ילפינן:

ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו. והאי יעשה לו מלקות קאמר ולקמן פריך והא חובל בחבירו בתשלומין ולא מלקות:

Tossefoth non traduit

רבא אמר אתיא מכה מכה. תימה לרבא לית ליה הכא גזרה שוה דרשע רשע וכן ר' יוחנן ולקמן (כתובות דף לז.) נמי מצרכינן חד קרא למיתה וממון וחד למלקות וממון ולא ילפינן מלקות וממון ממיתה וממון בגזרה שוה דרשע רשע וסתמא דהש''ס דריש ליה בפ''ק דמכות (דף ה:) גבי אין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין על פיהן דאמרינן חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע וברייתא נמי איכא בר''פ אחד דיני ממונות (סנהדרין לג:
ושם) גבי דיני נפשות מחזירין לזכות אבל לא לחובה דאמרינן חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע תניא נמי הכי כו' ור' יהודה נמי דריש ליה בהחובל (ב''ק פו: ושם) גבי וכן היה ר''י פוטרו פירוש את הסומא מחייבי גליות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות ב''ד וגמר התם חייבי מיתות ב''ד מרוצח רוצח וחייבי מלקיות אתיא רשע רשע ורבנן דפליגי עליה התם לאו משום דלית להו רשע רשע אלא משום דמחייבי ליה כחייבי מיתות ב''ד וי''ל דרבא ור' יוחנן אית להו בכ''מ גז''ש דרשע רשע בדבר שהוא בגוף המלקות אבל הכא לענין פטור ממון שהוא עם המלקות וכן לקמן לא ילפינן רשע רשע וטעמא משום דקרא מוכח דרשע כתיב לענין מלקות והיה אם בן הכות הרשע והא דדריש מכה מכה משום דמכה גבי תשלומין כתיב שנאמר מכה בהמה ישלמנה ואביי אית ליה גזרה שוה דרשע רשע בכ''מ וסוגיא דלקמן כרבא ודלא כאביי ואביי מוקי קרא במיתה ומלקות כר''מ דלמלקות וממון לא צריך קרא דאתיא רשע רשע ואם תאמר ר' יוחנן אמאי לא דריש מכה מכה הא ברייתא היא בריש החובל (בבא קמא פג: ושם) וי''ל דסבר כאידך תנאי דהתם דלא דרשי מכה מכה אלא ילפי מאידך קראי דלאו עין תחת עין ממש:

וכתיב ואיש כי יתן מום וגו'. אית דגרסי וסמיך ליה ולא מגזרה שוה יליף אלא מסמוכין וכן משמע קצת מדשביק קרא דמכה בהמה ישלמנה ונקיט קרא אחרינא ומיהו מדפריך בריש החובל (בבא קמא פג:) מאי חזית דילפת ממכה בהמה נילף ממכה אדם משמע דגזרה שוה הוא והא דהדר ביה מקרא קמא משום דאיצטריך למהדר ממכה אדם ולאתויי כי יתן מום בעמיתו הדר ביה נמי ממכה בהמה ישלמנה ומייתי מכה נפש בהמה דסמיך ליה אי נמי משום דאיצטריך קרא קמא לכדתנא דבי חזקיה ולמאן דלית ליה נמי איצטריך מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם כו' כדאמרינן בריש הנחנקין (סנהדרין פד:
ושם):

וְהַאי לָאו ''מַכֵּה'' הִיא! אֲנַן הַכָּאָה הַכָּאָה קָאָמְרִינַן. וְהָא כִּי כְּתִיב — בְּחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ הוּא דִּכְתִיב, וְחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ בַּר תַּשְׁלוּמִין הוּא! אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַכָּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה — תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But this term that appears in the latter verse is ''places a blemish,'' not smites. How, then, can one derive a verbal analogy? The Gemara answers: This is not a verbal analogy based on identical terms; rather, it is based on identical concepts. We are saying that it is a verbal analogy between smiting an animal in the first verse and smiting a person in the latter verse. The Gemara asks: However, when the second verse is written, it is written with regard to one who injures another, and one who injures another is subject to payment and not to lashes. This undermines the proof, as lashes are not mentioned in either verse. The Gemara answers: If it is not a matter of smiting that causes damage equivalent to the value of a peruta, in which case he would pay and would not be flogged, apply it to the matter of smiting that causes damage that is not equivalent to the value of a peruta. Since in that case there is no payment for the injury, one is flogged for striking that blow.

Rachi non traduit

והאי. מלקות לאו מכה כתיב אלא כי יתן מום ומאי אתיא מכה מכה דקאמר רבא:

הכאה הכאה קאמרינן. ומום ע''י הכאה הוא ניתן:

וחובל בחבירו בר תשלומין הוא. והיכי מוקמת ליה את במלקות ופטור ממון:

אם אינו ענין. האי קרא:

להכאה שיש בה שוה פרוטה. ולתשלומין דהא מקרא דבתריה ילפינן דכתיב ביה כן ינתן בו דבר הניתן מיד ליד:

תנהו ענין. להאי כן יעשה לו:

להכאה שאין בה שוה פרוטה. ולמלקות ואיתקיש למכה בהמה שלא תחלוק בו:

Tossefoth non traduit

אם אינו ענין להכאה שיש בה שוה פרוטה. וא''ת והא איצטריך להכי דמהכא נפקא לן חובל בחברו לתשלומין בריש החובל (ב''ק פג:
ושם) וי''ל דהך סוגיא כאידך תנאי דהתם דמפקי החובל בחברו לתשלומין מקרא אחרינא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source